תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כא · פסוק לא
[לא-לג] ומרוב התוקף והנצחון שיש לזה הרשע אין שום אדם רשאי לומר בפניו דרכו הרע ולהזהירו עליו, ומי יהיה גבור ועז שישלם לו ויאמר לו מה תעשה או ישלם גמול רעתו, והוא לקברות יובל, לא לעונש ולגנאי על הרשע נאמר שכן כתב אחריו מתקו לו רגבי נחל, אבל פי׳ אפילו במותו לא ימצא מי שיחלוק על קבורתי ויהיה מובל לקברו בשלוה כשאר בני אדם הטובי׳ ונקבר בעתו ושוקד על קברו כשקיד הגדיש להביאו בקמה ולשמרו מן ההפסד עד שיודש כמו שאמר תבא בכלח אלי קבר, ומתקה לו המיתה כי ראה שלא קרהו מקרה רע, רגבי כמו בקעי על שם שהקבר כאדמה נבקעת ממרוצת מי הנחל הבא מן הגשם השוטף, וחברו ורגבי׳ ידובקו, ואחריו כל אדם ימשך, להודיע כי המיתה אינה נקמה מן הרשע כיון שהוא זוכה לקבורה ואחריו ימותו כל הנולדי׳ וגם מתו כל שהיו לפניו.