תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כ · פסוק ח
[ח-ט] ידד פרשו נדד והדבש תביא הנון וענינו כמו נודד הוא ללחם, נדדה שנת המלך, והוא מן הפעלי׳ שלא נזכר שם פועליהם, שזפתהו ענין הבטה, וכמוהו ששזפתני השמש, אע״פ שזה הוא לשון מושאל מן העיון האמתי, ולא תוסיף כלומר שלא תראנו אלא פעם אחת, תשורנו מקומו לשון מושאל כשאר הלשונות המושאלי׳.