תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק כ · פסוק א
[א-ג] חזר צופר על איוב שאמר הן אזעק חמס וכו׳, כי נראה מזה שהאדם כלה בדינו עם עשותו מעשה היושר. ושאין משגיח במשפט על הבריות, ועל שאמר גורו לכם וכו׳ שתראה מזה שחבריו היו ראוים להמסר ביד החרב, והרבה צופר בזה המענה מפני שלא הוסיף עוד לענות בו נטה אחר הכעס עם איוב באמרו אליו לכן סעפי, כלומר כשאני משתכל עליו וארצה לזכותו ישבוני סעפי מזה הדעת ואשוב להפך בזכותו, ובעבור כי חושי והרגשתי אשר בי יביאוני לענות אליו כן כי אם אשחק תהיה לי כאלו הייתי שומע מוסר כלמתי, ורוח מבנתי ישיבני לקיים דעתי ואמונתי במפלת הרשעי׳ ושהשם מכון ברעתם ובענשם.