אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק יד › פסוק יח

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק יד · פסוק יח

פסוק טז

[יח-יט] אולם ההר הגבוה שמרוב גבהו נראה כאלו הוא נופל יהיה נובל ונופל ארצה, וצור נעתק ממקומו קודם היות לאדם פקידה וחיים אחר מותו, והמים בתקפם ובכחם יסיעו האבנים וישחקום קצתם עם קצתם ויוליכם בשטף המים, ספיחיה הוא שם מושאל מספיח שהוא דבר המתעכב מלבא אחר הדבר שהוא סבתו, כן ספיחיה נאמר על המלאה הבאה אחר רדת המטר וישטפו עפר הארץ, או הוא מלשון ספחני נא ושני הענינים קרובי׳ ומושאלי׳, ותקות האדם היא נאבדת ונשטפת, ונוכל לפרש ג״כ אבני׳ שחקו מים שהמים ישחקו אותם ולא ימצא מה שישחק מהם וכן ספיחי המים ישטפו עפר האק ולא ימצא ממנו דבר כי הוא נאבד ומעורב עם המים, כן תקות האדם נאבדת ונמחית ממנו, והרמב״ן ושאר המפרשי׳ טעו בפירושיהם, כי היה קשה עליהם שיהיה ספיחיה נאמר על המים על דרך ההשאלה ואמרו שהם הספיחים הצומחי׳ על עפר הארץ ודעתם בטלה.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה