תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק יב · פסוק כג
כשהבורא ית׳ ירצה ישפע על אומה עד שתשגא ותרבה ותשוב לעם גדול ועצום ויתן להם מקום ושטח בעולמו שיתפשטו בו כרצונם, וכשירצה יאבדם מכל וכל ולא ישאר להם מקום לשבת בה, וזכר האיבוד בין שתי הקדמותיו כמו שזכר לעשתות שאנן בין לפיד בוז ונכון למועדי רגל וכל זה מכח המליצה והרחבת הלשון.