אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק יב › פסוק יח

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק יב · פסוק יח

פסוק יז

הרמב״ן אחר שפירוש מוסר מלכי׳ כשאר המפרשים, פירש ויאסר אזור לשבח המלכי׳ ולתפארתם והוציא הפסוק מפשוטו ומענינו ואמר בזה הלשון, ואוסר אזור להיות להם תוקף ומלוכה כענין מהעדא מלכין ומהקם מלכין, והביא ראיה מן התרגום ומן בעל הערוך וכולם טעו, כי אם תשתכל בזה הענין תמצא כי איוב לא דבר בכל אלו הפסוקים אלא על דרך השוללות, כלומר ששולל מאותם האנשי׳ שזכר מה שהיו להם בחכמה ומכח ומכבוד והדומה לזה, ע״כ אני אומר לך פירושו הנכון ולא אחוש לתרגום שיחלוק עלי ולא לבעל הערוך כי האמת יותר חזק מהם: מוסר הוא שם משותף פעם יאמר על מוסר האב לבן והדומים לו וזה הוא לפי הנחתו הראשונה, ופעם יאמר על מה שהוא מושאל מהנחתו הראשונה ומשותף לה כמו המוסר שיעשה המלך על שריו ועל עבדיו כדי ליסרם במה שפשעו בו, והוא שיאסרם וישימם בבית הסהר ובכלי ברזל ומזה הכת בעצמו הוא מוסר מלכים פתח, כלומר שיסיר מידם אסיריהם ויפתחם ביתה וישלחם מתחת ידם שלא תשלוט עוד בהם, מפני שהבורא רצה להסיר כח זה המלך וזה אנו רואים תמיד כי בהיות המלך מנוצח כל מי שימצא בבית הסהר יצא וילך לו, ומה שאמר אחר כן ויאסר אזור במתניהם הוא להפליג על שפלות אותם המלכי׳ ועל רדתם מכבודם, כי במקום חגורות הכסף והזהב והמשי שהיו חוגרים על מתניהם נתנם הבורא לזה השפלות והדלות, עד שילכו גולים ואין להם מאומה וחוגרי׳ אזור שהוא מבגד פשתן ואין בו לא כסף ולא זהב ולא משי, ולא תמצא אזור בכל המקרא שהוא נזכר לשבח עם שאר מיני המלבוש אבל לגריעות, והאזור שזכר ביחזקאל שנשחת תחת הקרקע אין בו דבר שיהיה לנוי או לשבח אבל היה מפשתן בלא ספק ואע״פ שאותו הענין כלו היה במראה הנבואה, ובבגדי הכהונה לא תמצא שזכר בו אזור אבל אמר ובאבנט בד יחגור, וגם בלשון הערבי קורין לסדין או לסודר הגם איזאר, ומפני ששם אזור אינו נופל על דבר שיהיה בו חשיבות לא זכרו בסוף ספר משלי אבל זכר ואמר סדין וכו׳ וחגור נתנה לכנעני, כי חגור נופל על חגורת כסף ועל חגורת משי בלא כסף, אבל אזור אין לו הכנסה בשום דבר מזה.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה