אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק י › פסוק טז

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק י · פסוק טז

פסוק טו

כשחל שיגאה על טרפו ועל צידו אתה צודה אותי, כלומר שתשליכני מבריאותי בתתך לי החליים והנגעי׳, ואחר עשותך בי זה המעשה תשוב תתפלא בי תעמוד נפלא איך אוכל לסבול כל זה הסער, והר״מ ב״נ לקח דרך אחרת ושם כנוי ויגאה לעוני ואמר בזה הלשון: ויגאה העוני ויגדל עד תצודני בעבורו כמו השחל, שאדם מרים עליו החנית עד שיצודנו, עד כאן מה שפירש וטעה בזה המקו׳ בשלא שם השחל הוא הצד ציד אבל שם אותו צדוי כאיל או כצבי, ולא הרגיש כי דקדוק הלשון מבריח שהשחל אינו הנפעל אבל פועל באמרו כשחל תצודני, כי תצודני הוא הפועל והשחל הוא הנמשל לו אם כן השחל הוא הצודה, ועוד כי דבר מגונה היה במשל אם יושם השחל או האריה נרדף כשאר בעלי חיים, מפני שלעולם הם הרודפי׳ והם פחדי׳ שאר הבריות מרוב כחם וגבורתם, על כן אינו דבר נאה לשום מפרש שישומם רדופי׳ וצדויים מבני אדם, וגם מה שפירש ויגאה על העוני היה דבר זר מאד מפני שאין יחס בין הגאות והעוני עד שיאמר בו ויגאה העוני ויגבה כמו שאמר הוא, ועתה נשוב למקומו.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה