אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק טז › פסוק ז

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק טז · פסוק ז

פסוק ה

[ז-ח] שיתף איוב באלה הפסוקי׳ את חבריו עם הבורא לתפוש עליהם, והמפרשי׳ לא הרגישו בזה, אמר אך הלאני על אליפז ושב לדבר עמו לנכח ואמר השימות, ר״ל באת לסתור על דעתי ולהפסיד על סברתי, כ״א נאמר שעדתי הוא מענין קהל ועדה אין לו מקום לפרש בו זה, אבל על דרך ההשאלה נוכל לפרש עדתי דבריו וכחתיו, כי לפי הפתיחה לא נשאר לאיוב בן ולא בת ולא נער, וא״ת והלא אמר לחבריו גרי ביתי, נשוב לך כי זה אמר על דרך המשל, ומאחר שיהיה אמת שיהיו לו גרי בית ואמהות הוא העיד שחשבוהו לזר ונתרחקו ממנו, א״כ איך יהיה אומר עליהם השימת כל עדתי, אע״פ שאינו רחוק לומר כי על דרך משל נאמרו שניהם ויהיה עדתי אנשי סודו והנסכמי׳ עם כונתו, ומי שפירש השימות מענין פליאה אין לו בו ראיה, כי כלם הם או מהתפעל או מפעל הקל כמו משתומם על המראה, שממו עליך רבים, אבל לפי האמת כל אלו השמות מושאלי׳ וענינם קרוב, ועל שם רבוי ההשתוממות על הדבר יאמר בו לשון שממה שהאדם שעומד משתומם הוא שמם וחרב מדעתו ומכונתו ויהי׳ פי׳ השימות ענין הפסד, ותקמטני וכו׳ רצית לחתוך ולבטל מה שהוא מבואר נגלה בדבר שיש בו עדים בי, ומענין אשר קמטו בלא עת, ויקם בי כחשי לפי דברי אליפז היה קם עלי כחשי ושקרותי שאומר עלי כי דברי שקר וכזב, והוא עונה זה בפני ואינו מתבייש.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה