תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק טו · פסוק כז
ואין לתמוה אם צוארו עתק כי פניו הם מכוסי׳ מרוב שמנו וחלבו כלומר שהצורות כמו העינים והאף והפה הם נסתרי׳ ונעלמי׳ מרוב השומן, וכל זה משל על רוב שלותו כי כשהאדם עומד בשלוה גדולה אוכל לחמו בשמחה ואבריו ושמנו מאד, ומרוב שמנו כסליו יעשו כמו פה בהתגדל השומן בהם ויפול זה על זה והטבור לא ישמין כשאר הבשר וישאר פתוח כפה.