תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק טו · פסוק כג
[כג-כד] מעתה התחיל לספר במפלת הרשע כי הוא עתיד לחזור על הפתחים עד שיכיר וידע כי נכון בידו יום מיתתו הנקרא יום חשך, יבעתהו צר ומצוקה להוציאו מבריאותו ולהביאו אל החולי אשר ימות בו, תתקפהו (עיין לעיל) הצרה והמצוקה יאסרו הרשע סביב כמלך שעתיד לסגר על עיר ולסבב אותו במחנהו וחילו עד שיקחהו ויתפשהו, והיותר קרוב לפרש מלת כידור שהוא מענין כדור, אבל מי שירצה לומר שיתקפהו יהיה מענין הקפה או הקף את העיר הוא טעות, מפני שזה שרשו תקף ואותם שרשם כפף או נקף מהקיפו ימי המשתה, ואם תאמר לי שהרי אני גזרתיהו מן הערבי שענינו קרוב מענין ההקפה, מפני שהחבש או האסור קרובי׳ מן המוקף, אשיב לך כי האסור או החבוש אינם מוקפי׳ מעצם המלה ושרשה אלא מצד הענין המושאל ממנה וכל בעל דקדוק יבין זה בנקלה.