תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ט · פסוק כז
[כז-כח] אם אני מניח צעקותי ותרעומותי ואעזוב גם כן חמתי שיש לי על נגעי ואשכח אותם ואבליגה ואתחזק ואסבול, יגורתי אני מתירא שמא לא אוכל לסבול זה מפני רוב עצבותי, שהם כל כך מרובי׳ שאין בי כח לדחותם מעלי ולשתקם בתנחומין של הבל, וגם ידעתי כי בעבור זה הסבלנות לא תהיה מנקה אותי עד שתניחני ולא יחולו נגעיך בי.