תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ט · פסוק יד
[יד-טז] מאחר שהבורא כל כך יקר ועליון מבני אדם עד שאין מי שיוכל לומר אליו מה תעשה, ואפי׳ אם נעשה לפני׳ משורת הדין כל שכן אני אם הייתי מדבר עמו שלא הייתי נשמע ממנו, שאפילו היה הדין והאמת עמי לא היה לי רשות לענות לדבריו או להשיבו מרצונו, שאם היה לי לעשות עם שופט אחר ולהריב עמו היותי מחלה פניו ומתחנן אליו שישמעני, אבל הבורא אינני מאמין שהוא יאזין קולי, והאמת כי שני אלו פסוקי׳ דבר בהם איוב בקצור גדול עד שהם צריכי׳ לתוספת.