אור ברסלב
תקות אנוש על איוב פרק ט › פסוק ז

תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן

פרק ט · פסוק ז

פסוק ו

אמרו כי חרס הוא השמש, ויש להפלא מזה הפסוק כי מתי היה שהשמש אחר שנברא שלא זרח, כי אם רצה לומר שהשמש הולך בלילה תחת כדור הארץ זה לא היה בו שום פליאה וזרות עד שישים זה עם שאר העניניי׳ הזרי׳, ואה תאמר שזה נאמר על לקות השמש כדעת הרמב״ן ז״ל, אין בזה הענין העדר זריחה, או יהיה טעם ולא יזרח כטעם ולא יאיר, ע״כ פירוש הרב נפסד גם במה שאמר כי דעת איוב באמרו ובעד כוכבי׳ יחתם הוה כדי לסכל עצת החכמי׳ והוברי שמי׳ והחוזי׳ בכוכבי׳, ואם ירצה שום מפרש לפרש ובעד כוכבי׳ יחתום על היום שהכוכבי׳ נעלמי׳, אין בזה דבר זר, אבל נ״ל שאיוב רצה לזכור גם כן בעליוני׳ מה שיש בהם מאונס ומהכרח התנועה, והוא שהשמש מזרחו האמתי הוא המערב אבל גלגל תשיעי הוא האונס אותו מתנועתו הראויה לו ומכריח אותו לעשות זאת התנועה האנוסה והמוכרחת עם עשותו ההטייה לצפון ולדרום מעורבת עם תנועתו הישרה, וע״כ אמר ולא יזרח כלומר מן המקום שהיה לו לזרוח על האונס הנמצא בתנועתו, ותלה כל אלו הענינים כמו כי לשלג יאמר הוי ארץ באמירתו יתברך, מפני שאין דרך לזכור אלו הענינים אלא על דרך הרמז לבדו, והספיק לומר ולא יזרח כי בטח בזה שהמבין יבין כונתו וכל שכן שאין מי שיבין מתוך אמרו שהשמש יעמוד ממרוצתו ומסיבובו, ואם רצה שום מפרש לומר כי זה הפסוק כלו נאמר על יום המעונן ושאין הכוכבים נראים בלילה ראוי להשיבו על זה שאין זריחת השמש נפסקת לא ביום הענן ולא בעם הבשם, ועוד כי אם הענן יהיה במקום אחד אינו במקום אחר, ובעד כוכבי׳ יחתום ר״ל על הכוכבי׳ הידועי׳ והמושלי׳ שהם שבעה כוכבי לכת ושני׳ עשר מזלות, אשר לכל אחד מהם פעולות ידועות בכדור הארץ וחידושי׳ זרי׳ מתחדשי׳ מהם באויר ושאר היסודות, ומפני שהבורא יחתום ויעשה אלו הפעולות והמעשי׳ ע״י הכוכבי׳ אמר ובעד כוכבי׳ יחתום.

תוכן העניינים

תקות אנוש על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה