תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ט · פסוק א
[א-ב] זה המענה התחיל איוב לדבר בו דבריו בלא עשות בהם תשובה לבלדד, אבל בא לגלות דעתו בענין ההשגחה, ומה שאמר אמנם ידעתי כי כן אינו חוזר לדברי בלדד רק מכותו: ידעתי שהוא אמת שהאדם לא יצדק עם הבורא שלא תועיל לו תמותו וישרו עד שיהיה נחשב צדיק לפניו, והודה בזה לאליפז שאמר האנוש מאלוה וכו׳ וכל זה אמר איוב מפני שהיה נראה לו כי אותו הדבר שאמר אליפז נוטה לדעתו בענין ההשגחה והוא שהבורא אינו משים לב באדם להשגיח בו וגם במלאכיו אינו נותן הידורו כל שכן באדם, אבל בשאר דבריו לא הודה.