תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ח · פסוק יד
[יד-טו] החנף וכת שכחי אל כל אחד מהם יקוט כסלו, יקוט מענין ונקוטותם בפניכם, אקוט בדור, והרמב״ן פרשו מענין קט מעט ולא אמר הנכון, כי קט אינו משרש יקוט, תקותו תדמה לבית העכביש שאין בו כח להסמך עליו, ועכביש אמרו שהוא שרץ שאורג ביתו במקומות המעופשי׳ וקראוהו כן מפני הערבי שקורים לזה השרץ עַנְכַכוּתּ, ישען חוזר לעכביש שביתו כל כך חלוש עד כשהוא הולך עליו ישבר ויפול, ונוכל לומר שיהיה חוזר על החנף שזכר בהיותו בכחו ועשרו ויחשוב לעמוד בטח בביתו יפול ולא יקום.