תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ח · פסוק ד
[ד-ז] הוא הדבר בעצמו שאמר לו אליפז הנה יסרת רבים, והוא כמו שאמר לו אליפז ימחץ וידיו תרפנה בשש צרות יצילך ושאר הספור ההוא כלו דומה למה שאמר לו שרצה לבאר לו בלדד גם כן, והוא ענין העונש והגמול שהוא דבר שהיה אצלם מבואר נגלה ולאיוב היה קשה להאמינו ועל כן הסכימו לחלוק עליו בזה, ועל כן אמר לו בלדד אם הייתי זך במעשיך ולא היית חוטא כי עתה יעיר עליך, היה מעיר עליך הבורא גמול הטוב והיה משלם לך כפי צדקתך, ואם בתחלת ימיך היתה לך מן הטובה דבר מועט בסוף ימיך היה מרבה לך דבר מרובה ונוסף על מה שהיה לך מתחלה.