תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ז · פסוק טו
[טו-טז] ספר בהפלגת נגעיו ואמר כי היה טוב שיהיה מת במיתת החנק מהיותו סובל המות המתחדשת בו מנגעי עצמותיו, וזכר חליי העצמות מפני שהם חליים קשי׳ ורעי׳ בעבור שהחליים העמיקו לבוא בהם ואינם מקבלי׳ רפואה כחליי הבשר, מאסתי לא לעולם אחיה חדל ממני מאסתי החיים כי ידעתי כי אינני חי לעולם ועל כן אמר לבורא חדל ממני שלא תשגיח בו כלל מאחר שימי חיי הבל ומהיותם מעטי׳ לא היה לך להשגיח בהם.