תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ז · פסוק ט
[ט-י] דמה איוב האדם במותו לענן שהוא כלה ונחך מאליו ואחר מותו ישובו ליחותיו ליסודותיהם הראשוני׳, אין לו פקידה שישוב להיות פעם אחרת ובזה הדבר חתם כוונת אמונתו שאין לאדם תקוה ולא תקומה אחר ההפרדה.
תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
[ט-י] דמה איוב האדם במותו לענן שהוא כלה ונחך מאליו ואחר מותו ישובו ליחותיו ליסודותיהם הראשוני׳, אין לו פקידה שישוב להיות פעם אחרת ובזה הדבר חתם כוונת אמונתו שאין לאדם תקוה ולא תקומה אחר ההפרדה.