תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ז · פסוק א
[א-ב] ואמר כי האדם יש לו זמן ידוע שיהי׳ בו שימיו דומי׳ לימי השכיר שהם ימים נגבלי׳ וידועי׳ והוא כמו העבד שיביט לצל מתי והיה לילה שיהיה פטור מאדוניו, וכשכיר יקוה פעלו דבר כפול לעבד ישאף צל והכל משל על מהירות לכת האדם מזה העולם ומתקרב למיתה ושכל ימיו טורח ומשא וכעבד וכשכיר.