תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ה · פסוק טו
[טו-טז] ויושע מחרב מפיה׳ בא חסר מאד כי נבלע כינויו, והספיק לו באמרו ומיד חזק אביון וירצה לומר מחרב מפיה׳ שהושיע האביוני׳ מחרב אפילו מפיה׳ של בעלי החרב שהוא יותר רע מחרבם ויותר מפסיד על הדלי׳ והאביוני׳, ותהי לדל תקוה שהבורא יתן משאלותיו שחנן לו מכל ימי דלותו, ועלתה קפצה פיה שלא תהי׳ לה כח ולא ממשלה להזיק.