תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ג · פסוק כד
עתה שב להתאונן על חייו ולספור מעוט מנוחתו ורוב אנחתו בכל זמן ואפילו בזמן האכיל׳ שדרך בני אדם ששוכחי׳ דאגתם באכילתם ושמחי׳ במזונם, ואמר כי לפני לחמי אנחתי תבוא כלומר שהקדי׳ האנח׳ למזון למען לא ייטב לי המזון, ויתכו כמים שאגתי בא חסר כי אם הי׳ כן כפשוטו לא הי׳ דבר רע אם נתכו כמי׳ שאגותיו אבל הי׳ דבר טוב בעבור איוב, אבל הוא חסר מלת בי כלומר שחלו בי השאגות ומיני המהומות והפגעי׳ כמו שיחולו המי׳ הנתכי׳ ארצה ברדת הגשם על הארץ כן יחולו בי כלומר שיתקיימו בי, שאגתי לשון מושאל מפני שהשאג׳ ענינו הראשון הוא נופל על שאגת הלביא או הארי׳ כמו שאמר הפסוק שאגה לו כלביא, כארי׳ ישאג.