תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ג · פסוק טז
ואם לא הי׳ אפשר שהייתי מת עם אותם הכתות מן האנשים שזכר שהי׳ משותף עמהם במנוחת המות הייתי רוצ׳ וחפץ שהייתי כנפל טמון לא שאהי׳ חי כמו שאני היום, ואם תרצה לפרש לא אהיה כאלו אמר או כנפל טמון לא אהי׳ היום ויהי׳ אהי׳ לשון הוה ואפשר שיהי׳ לא אהי׳ עתיד במקום עבר כמו שבא אולד בי, והנפל הוא העובר שמת ברחם והפילתו האשה קודם זמנ׳ וקראו טמון מפני שעמד העובר ההוא ימים רבים מת במעי אמו כדבר נאבד שאין לו פקידה וזכרון עם שאר בעלי חיים כי הדבר הטמון הוא נשכח ובלתי מנוי עם הדברי׳ הנמצאי׳, כעוללי׳ לא ראו אור כלומר שעדיין לא ראו אור והוא כפול ענין לנפל טמון, וקראם עוללי׳ על שם שהיו עתידים להיות אם לא הקדימ׳ בהם המות.