תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ג · פסוק ב
דבר ראוי הי׳ שאיוב הי׳ המתחיל מפני שחבריו הרגישו על כוונתו והניחוהו שיגל׳ דעתו ואחרי כן יהי׳ עונים לדבריו ואע״פ שבאו על דעת לנחמו ולדבר על לבו טובות, ההסכמ׳ הית׳ מאם לשמוע טענותיו במענ׳ הראשון ואחרי כן יענו לדבריו כפי הנרא׳ להם ובעבור זה הי׳ המענ׳ הראשון לאיוב, כי ויען הראשון הוא מענין וענתה שמה כימי נעורי׳, כי כל אלו השמות הם התחלת המענ׳ למ׳ שירצ׳ לומר ולהשיב על ענין מן הענינים או על דבר מן הדברים, כי איוב רצה לענות ולהוכח עם חבריו על המקרים שקרו לו, והתחיל ואמר.