תקות אנוש על איוב· רבנו זרחיה חן
פרק ב · פסוק ה
השטן הי׳ אומר לבורא שהוא ישלח ידו ויהי׳ נוגע בעצמו ובבשרו כמו שאמר בפעם הראשונ׳ שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך כי הממשל תלה זה הענין על הבורא אפי׳ מצד השטן כי לא אמר השטן ועתה אשלח ידי ואגע בכל אשר לו וכן אגע אל עצמו אבל אמר שהבורא יעש׳ אלו המעשי׳ כולם, ואחר כן זכר שהבורא. הי׳ עושה אותם באמצעות השטן בצוות לו האל ית׳ שיעש׳ אותם המעשי׳ בעצמם שהשטן הי׳ מבקש. עליהם להביאם לידי גמר מעשה, על כן יש לדעת ולהתבונן כי סדר ההולך כך אמנם הוא לרמוז לנו בו שאע״פ שהחומר הנמשל לשטן הוא סבת אלו ההפסדי׳ כולם מכל מקום האל ית׳, הוא סבה ראשונ׳ למציאותו אע״פ שבאמצעותו נעשי׳ אותם ההפסדי׳ ובאים לידי מעשה, וזה הענין נמשך אחר כונת חז״ל שאמרו על השטן נוטל רשות ונוטל נשמה כמו שהתבאר זה במה שעבר עם לא על פניך יברכך כלומר שלא ברצונך וברשותך יטיח דברים כלפי למעלה כשירגיש בכאבו וצערו.