אור ברסלב
תקון מדות הנפש חלק ב › פרק ג

תקון מדות הנפש· רבנו שלמה אבן גבירול

חלק ב · פרק ג

פרק ב

מִדַּת הָרַחֲמִים

הַשַּׁעַר הַג' מִן הַחֵלֶק הַב' נְדַבֵּר בּוֹ עַל עִנְיַן מִדַּת הָרַחֲמִים מִפְּנֵי שֶׁתִּהְיֶה הַמִּדָּה הַזֹּאת מִן הַמִּדּוֹת הָרְאוּיוֹת לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּכְלָלָהּ עִם הַי"ג מִדּוֹת הַמְיֻחָסוֹת אֶל הַבָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהֶם יֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּדָּבָר כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרָב חֶסֶד נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וַחֲטָאָה. וְרָאוּי לָאָדָם הֶחָסִיד שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהֶם כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּכְמוֹ שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו כֵּן רָאוּי לוֹ לְרַחֵם עַל מִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֵלָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא י"ט י"ח) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. וְזֹאת הַמִּדָּה כְּלָל גָּדוֹל הִיא בַּתּוֹרָה וּמְשֻׁבַּחַת עַד מְאֹד וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ חָלַק אוֹתוֹ לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים וְהִכִּירָם בָּהּ כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ בְּיוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו. וְרָאוּי לַמַּשְׂכִּיל שֶׁתִּהְיֶה מִדַּת רַחֲמִים וְהַחֲנִינָה תְּקוּעָה בְּנַפְשׁוֹ וְנִמְצֵאת בּוֹ כָּל הַיָּמִים.

וְאָמַר הֶחָכָם מִן הַנְּדִיבוּת שֶׁיַּעֲמֹד הָאָדָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְהַחֲנִינָה וּבְדִבְרֵי שְׁלֹמֹה ע"ה מְצַוֶּה עַל הָרַחֲמִים וְהַחֲנִינָה כמ"ש (מִשְׁלֵי כ"ד י"א) הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת. וּמַמַּעֲלַת הַמִּדָּה הַזֹּאת אֵצֶל הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בָּהּ עִם כָּל בְּרוּאָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קמ"ה ט) וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וּבְסֵפֶר הַקּוֹטִי אוֹמֵר: אַל תִּקְצַר מֵהַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת בְּכָל יְכָלְתְּךָ. וְאָמַר: אַל תִּבְזֶה הָעֲנִיִּים כִּי גּוֹאֲלָם חָזָק. וְאָמַר אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּבּוֹתָם מְרַחֲמִים וּנְמוּכִים. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ: מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם — יִהְיֶה מוֹתוֹ בְּיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עָלָיו.

תוכן העניינים

תקון מדות הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה