אור ברסלב
תנחומא בובר משפטים › סימן ט

תנחומא בובר

משפטים · סימן ט

סימן ח

אם חבול תחבול שלמת וגו', (שמות כב כה), אמר הקב"ה אתה כמה חייב לי אתה חוטא לפני ואני מתין לך, ונפשך עולה אצלי בכל אמש ואמש, ונותנת דין וחשבון והיא חייבת ואני מחזירה לך שאתה חייב, אף אתה אע"פ שהוא חייב עד בא השמש תשיבנו לו (שמת כב כה). כי הוא כסותה לבדה וגו', והיה כי יצעק אלי וגו' (שם שם כו), למה שהוא קורא תגר לפני ואומר אני אדם והוא אדם, הוא שוכב על מטתו, ואני אין לי במה לשכב, ושמעתי כי חנון אני (שם). אמר הקב"ה בעולם הזה היה יחיד צועק אלי ואני שומע אליו, אבל לעולם הבא אתם צועקים אלי, ומיד אענה לכם, אמר הנביא חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך (ישעיה ל יט).

תוכן העניינים

תנחומא בובר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה