אור ברסלב
תלמוד ירושלמי שבועות פרק ז › הלכה ח

תלמוד ירושלמי שבועות

פרק ז · הלכה ח

הלכה ז

משנה: וְאֵילּוּ נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא בְטַעֲנָה הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין וְהָאִשָּׁה הַנּוֹשְׂאָה וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּבֶן הַבָּיִת. אָמַר לוֹ מָה אַתָּה טוֹעֲנֵינִי רְצוֹנִי שֶׁתִּישָּׁבַע לִי חַיָיב. חָלְקוּ הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ. נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. וְהַשְּׁבִיעִית מְשַּׁמֶּטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה בְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן שֶׁלֹּא בְחֶשְׁבּוֹן. אֲבָל בְּחֶשְׁבּוֹן לֹא בְדָא. וְאָהֵן בֵּן בַּיִת עוֹד הוּא בְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן שֶׁלֹּא בְחֶשְׁבּוֹן. רִבִּי זֵירָא כְהָדָא דְרִבִּי יוֹסֵי. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל לְמֵידָן קַמֵּי רִבִּי זֵירָא וְחִיְיבוֹ שְׁבוּעָה עַל תְּרֵין דֵּינָרִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו תְּרֵין דֵּינָרִין אֲנִי חַיָיב לָךְ. הָא טְרֵיפִין לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. וּמִילַת פַּלָּן וּפַלָּן. אֲמַר רִבִּי זֵירָא. אוֹ הַב לֵיהּ כָּל דִּתְבַע לָךְ אוֹ אִישְׁתְּבַע לֵיהּ כָּל דִּמְגַלְגֵּל עֲלָךְ. עַד כַּמָּה מְגַלְגְּלִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַד כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לוֹ. עַבְדִּי אַתָּה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֵן וְעֶבֶד עִבְרִי. וְכִי יֵשׁ עֶבֶד בִּזְמַן הַזֶּה.

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שְׁמָרָהּ. דִּלֹא כֵן מַה נָן אָמְרִין. שְׁמָרָהּ. לֹא בָטְלֵיהּ. הִיא בַּעַל בַּעַל. מַה בַּעַל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מַשְׁמִיט אַף כָּאן מַשְׁמִיט. דְּבָרִים שֶׁהֵן מַשֵּׁה יָדוֹ שְׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ וּמְשַׁמֶּטֶת שְׁבוּעָתוֹ. וְשֶׁאֵין מַשֵּׁה יָדוֹ אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ לֹא אוֹתוֹ וְלֹא שְׁבוּעָתוֹ. כָּל שֶׁשְּׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ מְשַׁמֶּטֶת שְׁבוּעָתוֹ. וְכָל שֶׁאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת שְׁבוּעָתוֹ.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה