פרק ג · הלכה ה
משנה: שֵׂיאוּר יִשָּרֵף וְהָאוֹכְלוֹ פָּטוּר. סִידּוּק יִשָּׂרֵף וְהָאוֹכְלוֹ חַיָיב כָּרֵת. אֵיזֶהוּ שֵׂיאוּר כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. סִידּוּק שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו זֶה בָזֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה וָזֶה הָאוֹכְלוֹ חַיָיב כָּרֵת. אֵי זֶהוּ שֵׂיאוּר כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו:
הלכה: רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. מוּתָּר לְהַאֲכִילוֹ [לְכַלְבּוֹ.] תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֵין לָךְ סֶדֶק מִלְּמַעֲלָן שֶׁאֵין תַּחְתָּיו כַּמָּה סְדָקִין.