פרק ט · הלכה ה
משנה: הַבּוֹנֶה עֲלִיָיה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מְעָרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
הלכה: פיס׳. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מְקוּרֶה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה. וְלֹא מִן הַמִּדְבָּר לָמַדְתָּ. וּמִדְבָּר מְקוּרֶה הָיָה. מַתְנִיתִין לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הוּא חַיָיב חַטָּאת אֵין כָּאן.
מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ מְחִיצָה. רַבָּא אָמַר. צָרִיךְ מְחִיצָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. אָמְרוּ חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת אָמַר רִבִּי בָּא. דְּתַנִּינָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּבוֹהָה מִכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן. אָמַר לוֹן. תַּמָּן שֶׁיֵּשׁ שָׁם תִּקְרָה אֵין צָרִיךְ מְחִיצָה. בְּרַם הָכָא שֶׁאֵין שָָׁם תִּקְרָה צָרִיךְ מְחִיצָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְאַתָּ מַר. מְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. בְּשֶׁאֵין שָׁם מְחִיצָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם מְחִיצָה מוּתָּר.