פרק ג · הלכה ו
משנה: אִם בָּא חָכָם מִן הַמִּזְרָח עֵירוּבִי לַמִּזְרָח בָּא מִן הַמַּעֲרָב עֵירוּבִי לַמַּעֲרָב בָּא מִיכָּן וּמִיכָּן לִמְקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ לֹא בָא לֹא מִיכָּן וְלֹא מִיכָּן הֲרֵינִי כִבְנֵי עִירִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן רַבּוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ. שְׁנֵיהֶן רַבּוֹתָיו לִמְקוֹם שֶׁיִרְצֶה יֵלֵךְ:
הלכה: פיס׳. בָּא חָכָם מִן הַמִּזְרָח כול׳. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּמַעֲרָב. מָאן דָּמַר. בַּמִּזְרָח. בְּאִילֵּין חֲכִימַיָּא. מָאן דָּמַר. בְּמַעֲרָב. בְּרָגִיל.
פיס׳. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן כול׳. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. [אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם רָגִיל יֵלֵךְ לוֹ אֵצֶל [הָרָ]גִיל שְׁנֵיהֶן רְגִילִין לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה יֵלֵךְ].