אור ברסלב

תלמוד ירושלמי סנהדרין

פרק ט · הלכה ו

הלכה ה

משנה: מִי שֶׁנִּתְחַיֵיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין יִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת יִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִידּוֹן בְּזִיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָת עָלָיו: מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה בֵּית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ לַכִּיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת. הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְעֵדִים מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ:

הלכה: מִי שֶׁנִּתְחַיֵיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִדּוֹן בְּזִיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָת עָלָיו. כֵּיצַד. חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשִׂית אֵשֶׁת אִישׁ הֲרֵי זוֹ בִשְׂרֵיפָה. אֵשֶׁת אִישׁ וְאַחַר כָּךְ נַעֲשִׂית חֲמוֹתוֹ בַחֲנִיקָה. בָּא עַל חֲמוֹתוֹ. וְהֵיי דָא לָהּ חֲמוֹתוֹ וְכַלָּתוֹ. הֵיךְ עֲבִידָא. גְּבַר נְסַב אִיתָא וְלִבְרַתֵּיהּ דַּאַחֲוָהּ וְלִבְרַתֵּיהּ דְּאִיתְתֵיהּ. אֲתַא עַל סַבְתָּא חַיָיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו. חֲמוֹתוֹ וְכַלָּתוֹ כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּסֵה. חוֹמֶר בַּקַּל מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּסֵי. שְׁנֵי אִיסּוּרִין כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּסֵי.

אָמְרִין. כְּמַה דְאִישְׁתָּאִלַת עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי כָּךְ אִשְׁתָּאִלַת עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נִתְאַלְמְנָה נִתְגָּרְשָׁה נִתְחַלְּלָה זִינָת וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. זִינָת וְנִתְחַלְּלָה וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. נִתְאַלְמְנָה וְנִתְגָּרְשָׁה כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. חוֹמֶר בַּקַּל מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שְׁנֵי אִיסּוּרִין כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַב אָמַר. בְּמִפְּנִים עֵדָיו הִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הַתְרָיָיה.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה