אור ברסלב

תלמוד ירושלמי סנהדרין

פרק ח · הלכה ג

הלכה ב

משנה: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל בִּרְשׁוּת אָבִיו מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְאָכַל בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְאָכַל בִּרְשׁוּת אָבִיו אֵינוֹ נַעֲשָׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיִּגְנוֹב מִשֶּׁל אָבִיו וְיֹאכַל בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. רַבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּגְנוֹב מִשֶּׁל אָבִיו וּמִשֶּׁל אִמּוֹ:

הלכה: גָּנַב מִשֶּׁלְּאָבִיו כול׳. אַזְהָרָה לַגְּנֵיבָה הָרִאשׁוֹנָה מְנַיִין. לֹא תִּגְנוֹבוּ. אַזְהָרָה לַגְּנֵיבָה שְׁנִיָיה מְנַיִין. לֹא תִּגְנוֹבוּ. לֹא תִּגְנוֹבוּ עַל מְנָת לְמַקֵּט. לֹא תִּגְנוֹבוּ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. בֶּן בַּגְבָּג אוֹמֵר. לֹא תִגְנוֹב אֶת שֶׁלָּךְ מֵאַחַר הַגַּנָּב. שֶׁלֹּא תֵרָאֶה גוֹנֵב.

רִבִּי בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיּגְנוֹב מָעוֹת. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיְּזַלְזֵל מָעוֹת. מָהוּ שֶׁיְּזַלְזֵל מָעוֹת. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בָּהוּ דְאָמַר. הֵא לָךְ חֲמִשָּׁה וְהַב לִי תְלָתָא. שַׁטִּי הוּא. הֵא לָךְ תְּלָתָא וְהַב לִי חֲמִשָּׁה. בַּר נַשׁ הוּא. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין בָּהוּא דָמַר. הֵא לָךְ חֲמִשָּׁה וְהַב לִי חֲמִשָּׁה.

הֵי דֵינוֹ גַנָּב וְהֵי דֵינוֹ גַזְלָן. אָמַר רִבִּי הִילָא. גָּנַב בִּפְנֵי עֵדִים גַּנָּב. בִּפְנֵי הַבְּעָלִים גַּזְלָן. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נִתְכַּוֵון לִגְזֵילָה וּלְבַעֲלֶיהָ אֵין זֶה גוֹזְלָן. וְהֵידֵינוֹ גוֹזְלָן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. עַד שֶׁיִּגְזְלֶנּוּ בִפְנֵי עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. בִּנְיָין אָב שֶׁבְּכוּלָּן וַיִּגְזוֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה