אור ברסלב
תלמוד ירושלמי סוכה פרק ד › הלכה ז

תלמוד ירושלמי סוכה

פרק ד · הלכה ז

הלכה ו

משנה: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְּגוּלִּים פְּסוּלִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִזְבֵּחַ:

הלכה: לָמָּה לִי שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וַאֲפִילוּ מְקוּדֶּשֶׁת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מַה הַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא בְדַעַת אַף הַכֵּלִים לֹא יְקַדְּשׁוּ אֶלָּא בְדַעַת. חִזְקִיָּה אָמַר. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִפְסָלִין בְּלִינָּה. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרִין. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ מֵי הֶחָג נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְלָא יָדְעִין אִין כְּהָדָא דְחִזְקִיָּה אִין כְּהָדָא דְּרִבִּי יַנַּאי דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מֵי סוֹטָה נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי אָבוּנָה. כָּל שֶׁאֵינוֹ מִמִּינוֹ לַמִּזְבֵּחַ אֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בּוֹ.

הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. עָבַר וְהֵבִיא כָשֵׁר. תַּנָּה רִבִּי יוֹשׁוּעַ דְּרוֹמַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְגוּלִין פְּסוּלִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מַה טַעַם. וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל. מִדָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. עַד כְדוֹן מַיִם. יַיִן. אָמַר רִבִּי שׁוֹבְתַיי. הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה