פרק ו · הלכה יא
משנה: חִיטָּה חִיטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין פַּת. גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְבוּשָּׁלִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִיטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם מוּתָּר לָכוֹס חַיִים.
הלכה: גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם כול׳. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. קוֹנָם גְּרִיס שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר בִּמִקְפָּה. גְּרִיסִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בִּמִקְפָּה וּמוּתָּר לָכוֹס. חִיטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר בְּפַת. חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בְּפַת וּמוּתָּר לָכוֹס.
חִיטָּה וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי. כֵּן אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מִי חֲמִי פִיתָּא נְקִיָיה וּמֵימַר. בָּרוּךְ דְּבָרָא הָדֵין חִיטְּתָא.