אור ברסלב
תלמוד ירושלמי נדרים פרק ד › הלכה א

תלמוד ירושלמי נדרים

פרק ד · הלכה א

פרק ד

משנה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמּוֹדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִלֶינּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר. אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַלִּית נְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן אָסוּר.

הלכה: אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. הָא דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ אָסוּר. וְלֹא מִמַּאֲכָל נָדַר. אָמִר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין בֵּין מוּדָּר הֲנָיָיה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ. תַּנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. הַמּוֹדָּר הֲנָיַית מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶינּוּ נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. תַּנֵּי. אֲבָל מַשְׁאִילוֹ כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּיִין. שֶׁאֵינָן מֲהַנִּין אֶת הָאוֹכֶל אֲבָל מַכְנִסִין אֶת הָאוֹכֶל. לָפַּסִּים וּקְדֵירוֹת אָסוּר. לִטְחוֹן וְלִדְרוֹךְ אָסוּר. לִקְצוֹר צְרִיכָא וְלִבְצוֹר צְרִיכָה. הֲנָיַית מַהוּ. תַּנֵּי אֲבָל מַשְׁאִילוּ קוֹרְדּוֹם. הֲוֵינָן סָבְרִין מֵימַר. בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלַּבַּקַעִי. תִּיפְתָּר בְּקוֹרְדּוֹם שֶׁלַּמַּכּוּשׁ. וְלֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. רִבִּי אֲבוּנָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי אָהֵן יוסטה מִכֵּיוָן דִּי מְרָחֵק וַחֲשַׁר בָּהּ קִמְחָא אֲסִיר מִישְׁאַל לֵיהּ.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. שֶׁהוּא כְנוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן כִּכָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַשְׁאִיל לוֹ מָעוֹת. שֶׁהוּא כְנוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בּוֹ כִּכָּר. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אִילֵּין קוֹזְמִידַיָיא דְּאִית עֲלֵיהוֹן אֲסִיר מִישְׁאַל לוֹן.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה