אור ברסלב

תלמוד ירושלמי מועד קטן

פרק א · הלכה י

הלכה ט

משנה: עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בַּמַּחְלְצַיִים. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן:

הלכה: לְגַג שְׁלֹשָׁה וּלְמִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה.

שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הַשָּׁף שָׁף בָּרֶגֶל וְהַמְּעַגֵּל מְעַגֵּל בַּיָּד. מַתְנִיתָא בְּמַעֲגִילָה קְטַנָּה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה בְּמַעֲגִילָה גְדוֹלָה.

הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא אִיתְבַּר עוּקָא דְסוּלְמֵיהּ. שְׁאַל לְרִבִּי יוֹנָה אֲבוֹי וְשָׁרָא לֵיהּ. אֲפִילוּ כֵן אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי חַד סָב וּסְמוֹךְ עָלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. וּשְׁאַל לֵיהּ וְשָׁרָא לֵיהּ.

וְכָל כְּבָשִׁים שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן. הָא כְבָשִׁין שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד לֹא. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן אָבוּדִין. אֲבָל אִם הָיָה דָבָר אָבֵד מוּתָּר. תַּנֵּי. לֹא יְהֵא יוֹצֵא וּמְלַקֵּט עֲשָׂבִים וּמוֹכְרָן בַּשּׂוּק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה מַתִּיר אֶת הָאוּמָּנוּת בַּמּוֹעֵד. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן אָבֵידִין. אֲבָל אִם הָיָה דָבָר אָבֵד מוּתָּר. מַתְנִיתָא בְּשֶׁלִּקְטָן בָּרֶגֶל. מַה דְאָמַר רִבִּי בָּא. בְּשֶׁלִּקְטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה