פרק יג · הלכה ח
משנה: הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ וְהַלָּה הוֹצִיא שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה אַדְמוֹן אוֹמֵר אִילּוּ חַיָיב הָיִיתִי לָךְ הָיָה לָךְ לְהִיפָּרַע אֶת שֶׁלָּךְ כְּשֶׁמָּכַרְתָּ לִי אֶת הַשָּׂדֶה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה הָיָה פִיקֵּחַ שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְמַשְׁכְּנוֹ.
הלכה: הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ כול׳. רִבִּי יוֹנָה אוֹמֵר. בְּיָפֶה בְכָךְ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָפֶה בְכָךְ. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה לֵיהּ קַרְקַע. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. קַרְקַע טָב אֲנָא בְעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה לֵיהּ קַרְקַע טָב. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. דִּידִי אֲנָא בְעֵי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. לֵית בְּחֵיילִי טְעִין טִרְחוֹתְהוֹן דִּתְּרֵיי.