אור ברסלב
תלמוד ירושלמי כתובות פרק ז › הלכה ה

תלמוד ירושלמי כתובות

פרק ז · הלכה ה

הלכה ד

משנה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁנוֹעֵל בְּפָנֶיהָ. וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי. אִם אָמַר לָהּ שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ אוֹ שֶׁתִּהְיִי מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.

הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל כול׳. הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה. יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשִּׂיאָהּ שֶׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה תֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשִּׂיאָתוֹ שֶׁם רַע עַל שְׁכֵינָיו. הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁלְּמָחָר מֵתָהּ מוּטָּל לְפָנֶיהָ וְאֵין בִּרְיָיה מַשְׁגָּחַת עָלֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה תֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. שֶׁלְּמָחָר מֵתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו וְאֵין בִּרְיָיה מַשְׁגָּחַת עָלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית הָאֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. אֶלָּא עֲבַד דְּיַעַבְדּוֹן סְפוֹד דְּיִסְפְּדוּן קֲבוֹר דְּיִקְבְּרוּן לְוַויי דְּיִלְווּן.

אִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי. מִשּׁוּם שֶׁם רַע.

אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתְּ לִי. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלָּא וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. תַּמָּן אָמְרִין. כְּגוֹן מַעֲשֵׂה עֵר. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין. דְּבָרִים שֶׁלְּבַטָּלָה.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה