אור ברסלב
תלמוד ירושלמי כלאים פרק ה › הלכה ב

תלמוד ירושלמי כלאים

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

משנה: כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ כֶרֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. וְרוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן.

הלכה: אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹתָם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן. הֲרֵי הֵן עִיקָּרוֹ שֶׁל כֶּרֶם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה הָדָא אָמְרָה כְשֶׁהָיוּ שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ. אֲבָל אִם הָיוּ חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהֵן רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן. אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהְיוֹ חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ. אֲבָל אִם הָיוּ שֵׁשׁ כְּנֶגֶד שֵׁשׁ אִילּוּ אַתְּ רוֹאֶה אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן אֵילּוּ אֵילּוּ. מַהִי הָדָא דְתַנִּינָן רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כִּילּוּ אֵינָן. אָמַר רִבִּי הוּנָא שֶׁמּוּתָּר לְהַדְלוֹתָן עַל זַרְעוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא מְסַיְיעָא לְהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי אִם הָיוּ זְרָעִים בְתוֹךְ שִׁשָּׁה הַכֹּל אָסוּר. חוּץ לְשִׁשָּׁה גְּפָנִים מוּתָּרוֹת וְהַכֶּרֶם אָסוּר.

שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בִּשְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְלֹא דַמְיָיא תַּמָּן מְרוּוָּחִין וּרְצָופָן יֵשׁ לָהֶן שְׁכוּנַּת קְבָרוֹת. רְצוּפָין וְרְוּוּחִין אֵין עֲלֵיהֶן שְׁכוּנַּת קְבָרוֹת. בְּרַם הָכָא מְרוּוָּחִין וּרְצָפָן בְּמַחְלוֹקֶת. רְצוּפִין וְרִיוְוחָן דִּבְרֵי הַכֹּל. בְּרַם הָכָא מַה פְלִיגִין בְּשֶׁבָּא וּמְצָאָן רְצוּפִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי גַּל נָפַל עֲלֵיהֶן וּרְצָפָן. וְרַבָּנָן אָמַר מְרוּוָּחִין הֵן וּרְצָפָן.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה