אור ברסלב
תלמוד ירושלמי יבמות פרק ט › הלכה א

תלמוד ירושלמי יבמות

פרק ט · הלכה א

פרק ט

משנה: יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן מוּתָּרוֹת לָאֵילּוּ וְלָאֵלּוּ וַאֲסוּרוֹת לָאֵילּוּ וְלָאֵלּוּ. אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל. יִשְׂרָאֶל שֶׁנָּשָׂא יִשְׂרְאֵלִית וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן.

הלכה: יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כול׳. רִבִּי נִיחָא בַּר סָבָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. לָמָּה לִי נָשָׂא וָאֲפִילוּ קִידֵּשׁ. לָמָּה לִי אַלְמָנָה וָאֲפִילוּ בְּתוּלָה. וְאִילֵּין אִינּוּן. זוֹ וְצָרָה. אִית לִי חוֹרָנִין. צָרַת סוֹטָה מוּתֶּרֶת לְבַעַל וָאֲסוּרָה לְיָבָם. אָחִיו שֶׁבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ מוּתֶּרֶת לְבַעַל וָאֲסוּרָה לְיָבָם. כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל מוּתֶּרֶת לְבַעַל וַאֲסוּרָה לְיָבָם. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלֵיהּ דְּרִבִּי כְלָלִין.

כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל מוּתֶּרֶת לְבַעַל וַאֲסוּרָה לְיָבָם. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בִּכְהוּנָה. כֵּינִי מַתְנִיתָא. [חָלָל] שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח [כָּשֵׁר]. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בִּכְהוּנָה. מַאי טַעֲמַא. כְּשֵׁירִין הוּזְהָרוּ עַל הַפְּסוּלוֹת וּפְסוּלִים עַל הַכְּשֵׁרוֹת אֲבָל לֹא פְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירִין וְלֹא כְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלִין. וְהָתַנֵּי לֹא יִקָּחוּ לֹא יִקָּחוּ. מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מוּזְהֶרֶת עַל יְדֵי הָאִישׁ. סָבְרִין מֵימַר בִּכְשֵׁירוֹת עַל הַפְּסוּלוֹת. וְאֵינָן כִּפְסוּלוֹת עַל הַכְּשֵׁירוֹת.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה