אור ברסלב
תלמוד ירושלמי יבמות פרק ז › הלכה ד

תלמוד ירושלמי יבמות

פרק ז · הלכה ד

הלכה ג

משנה: הָעוּבָּר וְהַיָּבָם וְהָאֵירוּסִין וְהַחֵרֵשׁ וּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד פּוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין. סָפֵק שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד סָפֵק שֶׁאֵינוֹ סָפֵק הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק שֶׁלֹּא הֵבִיא. נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל בַּת אָחִיו וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן מֵת רִאשׁוֹן צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.

הלכה: הָעוּבָּר וְהַיָּבָם וְהָאֵירוּסִין כול׳. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. בְּזוֹ מִידַּת הַדִּין לוֹקָה. שֶׁאִם מַעֲשֶׂה הוּא לִפְסוֹל יְהֵא מַעֲשֶׂה לְהַאֲכִיל. וְאִם אֵינוֹ מַעֲשֶׂה לִפְסוֹל. לֹא יְהֵא מַעֲשֶׂה לְהַאֲכִיל. יְאוּת אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. הֵם יֹאכְלוּ וְהֵם יַאֲכִילוּ. הָרָאוּי לוֹכַל מַאֲכִיל. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכַל אֵינוֹ מַאֲכִיל. הָתִיבוּן. הֲרֵי מַמְזֵר הְרֵי אֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכוֹל וּמַאֲכִיל. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב יְלִיד בַּיִת. מֵעַתָּה הַיָּלוּד מַאֲכִיל וְשֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ. פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. בִּנְעוּרֶיהָ פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. הַעִיבּוּר עָשׂוּ אוֹתוֹ כְמַמָּשׁ לִפְסוֹל וְלֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ כְמַמָּשׁ לְהַאֲכִיל. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְּלִיגִין. דָּמַר זְעִירָא. תַּנֵּי תַמָּן. אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּמְעוּבֶּרֶת מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַקֶּרֶן וְאִינָן מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַחוֹמֶשּׁ. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל אֲפִילוּ יוֹלֶדֶת הִימֶּינּוּ בָנִים אֵינָהּ זָרָה לוֹ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בְּבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן. אִם אוֹמֵר אַתְּ. הָעוּבָּר עָשׂוּ אוֹתוֹ כְמַמָּשׁ לִפְסוֹל וְלֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ כְמַמָּשׁ לְהַאֲכִיל. לָמָּה מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַקֶּרֶן וְאִינָן מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַחוֹמֶשׁ. וִישַׁלְּמוּ קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ.

חֵרֵשׁ פּוֹסֵל. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּחֵרֵשׁ וְשֶׁלַּשׁוֹטֶה טוֹבֶלֶת מִחֵיק בַּעֲלָהּ וְאוֹכֶלֶת. רִבִּי אַבָּא מָרִי וְרִבִּי מַתַּנְיָה. חַד אָמַר. בְּחֵרֵשׁ פּוֹסֵל. וְחוֹרָנָה אָמַר בְּחֵרֵשׁ יָיבָם.

סָפֵק שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד סָפֵק שֶׁאֵינוֹ. כְּמִי שֶׁהוּא בֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד לִפְסוֹל. סָפֵק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. כְּמִי שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְהַאֲכִיל.

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל בַּת אָחִיו וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ מֵהֶן מֵת רִאשׁוֹן. צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. וְהָכָא אֲתִינָן מִיתְנֵי סְפֵיקוֹת. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן צָרוֹת תַנִּינָן סְפֵק צָרוֹת.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה