פרק ג · הלכה ט
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֵּן לִי בֵצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִינְיָין שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ:
הלכה: תַּנֵּי. אוֹמֵר הוּא אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֵּן לִי כְּלָה שֶׁלְתַּבְלִין. שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת נוֹתֵן כְּלָה שֶׁלְתַּבְלִין בְּתוֹךְ תַּבְשִׁילוֹ.