אור ברסלב
תלמוד ירושלמי ביצה פרק ב › הלכה ה

תלמוד ירושלמי ביצה

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יָחֵם אָדָם חַמִּין לְרַגְלָיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רְאוּיִין לִשְׁתִיָיה. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. וְעוֹשֶׂה מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ:

הלכה: פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית שַׁמַּי וְהוּא שֶׁשָּׁתָה מֵהֶן. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית הִלֵּל. וְהֵן שֶׁיְּהוּ רְאוּיִן לִשְׁתִיָיה.

וְעוֹשֶׂה מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא קוּמְקוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. פָּתַר לָהּ פֶּתֶר אוֹחְרֹן. עַל דַּעְתּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי וְהוּא שֶׁיְּהֵא קוּמְקוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. עַל דַּעְתּוֹן דְּבֵית הִלֵּל. אֲפִילּוּ אֵין הַקּוּמְקוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה.

חַמִּין שֶׁהוּחְמוֹ בַיּוֹם טוֹב. וְכֵן הַמַּיִם שֶׁהוּחְמוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַשַּׁבָּת. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מַרְחִיץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְחוֹרָנָה אָמַר. מַרְחִיץ בָּהֶן גּוּפוֹ אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָא וּמָאן אֲמַר דָא. מִן מַה דְתַנֵּי שְׁמוּאֵל מַרְחִיץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. הֲוֵי [רַב] דּוּ אָמַר. מַרְחִיץ בָּהֶן גּוּפוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים. חַד פִילוֹסוֹפוֹס שָׁאַל לְבַר קַפָּרָא. אַבַּלָּט שְׁאַל לְלֵוֵי סָרִיסָא. מוּתָּר לִשְׁתּוֹת וְאָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לֵיהּ. אִם תִּרְאֶה סָרִיס מִתְחַבֵּק עִם אִשְׁתְּךָ שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וּמָכִי [הוּא] לָךְ כְּלוּם. אָמַר לֵיהּ. שֶׁלֹּא תִּתְפָּרֵץ. אָמַר לֵיהּ. וְהָכָא שֶׁלֹּא יִתְפָּ‍רְצוּ. כֵּיוָן שֵׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. לָזֶה דָּחִיתָה בְּקָנֶה. לָנו מָה אַתְּ מֵשִׁיב. אָמַר לָהֶן. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֳמַר אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה