אור ברסלב
תלמוד ירושלמי ביצה פרק א › הלכה ז

תלמוד ירושלמי ביצה

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:

הלכה: הָא גָדוֹל אָסוּר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אֲפִילוּ גָדוֹל מוּתָּר. וְלֵיידָא מִילָּה תַנִּינָן קָטָן. בָּא לְהוֹדִיעֲךָ כוֹחָן שֶׁלְבֵּית שַׁמַּי עַד אֵיכָן הָיוּ מַחְמִירִין. שְׁמוּאֵל מִיטְעַן מֵעֶרֶס לָעֶרֶס. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. נֹאמַר דַּהֲוָה אֵיסְתֶנֵיס. אָמַר לֵיהּ. בָּרֵי הֲוָה מִינִּי וּמִינָּךְ. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי אוֹמֵר. אֲבָנִים שֶׁיָּשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶן בְּנַעַרוֹתֵינוּ עָשׂוּ עִמָּנוּ מִלְחָמָה בְזִקְנוּתֵינוּ. רִבִּי יוֹנָה מְפַקֵּד לַחֲבֵרַיָיא. לָא תֵיתְבוּן לְכוֹן עַל מַסְטוֹבְיָיתָה [בָּרְיָיתָא] דְּסִדְרָה דְבַר עוּלָּא דְּאִינּוּן צְנִינִין. רַב מְפַקֵּד לְתַלְמִידוֹי. לָא תֵיתְבוּן לְכוֹן עַל טַבֻּלָה בַּרְיָיתָא דְסִדְרָא דְּאַסִּי דְּאִינּוּן צְנִינִין. רִבִּי אַבָּהוּ הֲוָה נְחַת מַסְחֵי בְהָדֵין דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּה. וַהֲוָה מִיסְתַּמִּיךְ עַל תְּרֵין גּוּתַיִּין. שַׁרְעוּן וּזְקָפוּן. שַׁרְעוּן וּזְקָפוּן. אָמְרוּן לֵיהּ. מָהוּ הָכֵין. אֲמַר לוֹן. שִׁימַּרְתִּי כוֹחִי לְזִיקְנוּתִי. רַב חוּנָה לָא נְחַת לְבֵית וַועֶדְא. רַב קַטִּינָא שְׁאִיל. לָא כֵן תַּנֵּי. מְטַלְטְלִין אֶת הָאַיסְתֶנֵיסִין.

רַב חוּנָה הוֹרֵי לְרֵישׁ גָּלוּתָא לָצֵאת בְּכִסֵּא. רַב חִסְדָּא בָעֵי. לֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בַּכִּסֵּא אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים. אֲפִילוּ תַלְמִיד חֲכָמִים אֵינוֹ טוֹעֶה בַדָּבָר הַזֶּה. וְרַב חוּנָה טָעֵי. רִבִּי יִרְמְיָה הוֹרֵי לְבַר גֵּירוֹנְטִי אַסְיָא מִיטְעַנָּה בַסַּדִּינָא מֵיעוֹל מְבַקְּרָא בַּיישִׁיָיא בְשׁוּבְתָא. מִיָישָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִיטְעַן בַסַּדִּינָא מֵיעוֹל מִידְרוֹשׁ בַּצִּיבּוּרָא בְשׁוּבְתָא. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן לְרִבִּי זְעוּרָה. כַּד תֵּיעוֹל לַדְּרוֹמָא אַתְּ שְׁאִיל לָהּ. אִשְׁתְּאָלַת לְרִבִּי סִימוֹן. אֲמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ לָרַבִּים בּוֹ. אֶלָּא שֶׁמָּא יִצְרְכוּ לוֹ הָרַבִּים. דֵּלֹמָא. רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי אַבָּא מָרִי וְרִבִּי מַתַּנְיָה הוֹרֵי פִיתָּא לְאֻרְסִקִינָס בְּשׁוּבְתָא. שֶׁמָּא יִצָּרְכוּ לוֹ הָרַבִּים.

תַּנֵּי. וְלֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין. וְאָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּמַפְתֵּחַ שֶׁלְאוֹכְלִין. אֲבָל בְּמַפְתֵּחַ שֶׁלְכֵּלִים לֹא בְדָא. וְהָא רִבִּי אַבָּהוּ יְתִיב וּמַתְנֵי וּמַפְתְּחָא דִפְּלֹמַנְטָרִין בְּיָדֵיהּ. פִּילְפְּלִין הֲוָה לֵיהּ בְּגַוָוהּ.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה