פרק י · הלכה ו
משנה: שְׁתֵּי גִנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְהַיָּרָק בֵּינְתַּיִים רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁל עֶלְיוֹן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל תַּחְתּוֹן. אָמַר רִבִּי מֵאִיר וּמַה אִם יִרְצֶה הָעֶלְיוֹן לִיקַּח אֶת עֲפָרוֹ אֵין כָּאן יָרָק. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אִם יִרְצֶה הַתַּחְתּוֹן לְמַלְאוֹת גִּינָּתוֹ עָפָר אֵין כָּאן יָרָק. אָמַר רִבִּי מֵאִיר וְכִי מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל זֶה רוֹאִין מְנַיִין יָרָק זֶה חָיָיה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדוֹ וְלִיטּוֹל הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן.
הלכה: שְׁתֵּי גִינּוֹת כול׳. מַה יַעֲשׂוּ. אֶפְרַיִם בְּשֵּׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יַחֲלוֹקוּ. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. עַד יֹ טְפָחִים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוּאֲנָס.
כּוֹתֵל שֶׁבֵּין שְׁתֵי מְחִיצוֹת וְנִפְרָץ. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. וְחַד אָמַר. כּוּלּוֹ לָזֶה וְכוּלּוֹ לָזֶה. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. מָצָא מְצִיאָה. מָאן דָּמַר. מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. מֵחֶצְיוֹ וְהֵילֵךְ לָזֶה וּמֵחֶצְיוֹ וְהֵילֵךְ לָזֶה. וּמָאן דָּמַר. כּוּלּוֹ לָזֶה וְכוּלּוֹ לָזֶה. הַמּוֹצֵא זָכָה.
סוף הספר