פרק ט · הלכה ב
משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִיא בֵּית שְׁלָחִין אוֹ בֵית הָאִילָן. יָבַשׁ הַמַּעֲיָין וְנִקְצַץ הָאִילָן אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ. אִם אָמַר לוֹ הִשָּׂכֵר לִי שְׂדֵי בֵית שְׁלָחִין זוֹ אוֹ בֵית הָאִילָן זוֹ יָבַשׁ הַמַּעֲיָין וְנִקְצַץ הָאִילָן מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ.
הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּשֶׁיָּבַשׁ כָּל הַמַּעֲיָין. בְּרַם אִין הֲוָה עֲמִיק תַּרְתֵּין קוֹמִין וְאַתְּ עֲבִיד ג̇ קוֹמִין עֲמִיק יָכְלִין מֵימַר לֵיהּ. לַעֵי בֵיהּ וְהוּא סַגִּי.
נִקְצַץ הָאִילָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּשֶׁנִּקְצַץ כָּל הָאִילָן. אֲבָל אִם נִשְׁתַּיֵיר בּוֹ מִמַּטַּע עֲשָׂרָה לְבֵית סְאָה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. בְּקַדְמִיתָא הֲווּ דְחָשִׁין וְלָא הֲווּ עָבְדִין סַגִין. בְּרַם כְּדוֹן הִינּוּן דְּלִילִין וְעָבְדִין סַגִין.