אור ברסלב

תלמוד ירושלמי בבא מציעא

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

משנה: מָצָא אַחַר הַגַּפָּה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִין אוֹ בִשְׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן. מָצָא כֶּלִי בָּאֲשָׁפוֹת אִם מְכוּסֶּה לֹא יִגַּע בּוֹ וְאִם מְגוּלֶּה נוֹטֵל וּמַכְרִיז. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מָצָא בְכוֹתֶל חָדָשׁ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ שֶׁלּוֹ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ.

הלכה: מָצָא אַחַר הַגַּפָּה כול׳. רַב יְהוּדָה אָמַר. וּבִלְבַד גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִין בְּכַנְפֵיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא אַשְׁכַּח חֲמָר מִכְסֵי בַחֲפִיסָה וְנַסְתֵּיהּ. אֲזַל שְׁאַל לְרַב. אֲמַר לֵיהּ. לָא עֲבַדְתָּ טָבוֹת. אֲמַר לֵיהּ. חַזְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא. דְּנֵימַר אֲתַא מָרֵיהּ בְּעֵי לֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ וְאִיתְיַיאַשׁ מִינֵּיהּ.

תַּנֵּי. מָצָא בָּאַשְׁפָּה חַיָיב לְהַכְרִיז. שֶׁדֶּרֶךְ הָאַשְׁפָּה לְהִיטַּלְטֵל. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. שֶׁלֶּאֱמוֹרִיִים הָיוּ. תַּנֵּי. מָצָא בֵין פַּסִּים לַפַּסִּים. מִן הָאֲגָף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִן הָאֲגָף וּלְחוּץ כִּלְחוּץ. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לִפְנִים אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לְחוּץ אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּמוֹצָאֵיהֶן.

הָיָה מַשְׂכִּירָן לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ מָצָא בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּפוּנְדָק אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בֶּחָצֵר כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁחַיָיב לְהַכְרִיז. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בֶּחָצֵר אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּפוּנְדָק כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא שֶׁלְּמוֹצָאוֹ.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה