כז. התפלה מנעימה גם בתנאי חיים קשים מנשא
"אַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לְךָ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" (מִשְׁנָה אָבוֹת פ"ד כ"ב)
נִתְבּוֹנֵן לְמִי מֻפְנֵית אִמְרָה זוֹ: "שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי" - הַאִם לְאָדָם שֶׁטּוֹב לוֹ? הַאִם לְאָדָם שֶׁבְּרִיאוּתוֹ תְּקִינָה, פַּרְנָסָתוֹ תְּקִינָה, מַצַּב מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּקִין, וְהַשַּׁלְוָה וְהָרֹגַע מַקִּיפִים אוֹתוֹ מִכָּל צַד?! הֲלֹא לְאָדָם כָּזֶה אֵין צֹרֶךְ לַמִּשְׁנָה לְצַוּוֹת עָלָיו בְּ"עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי".
בְּהֶכְרֵחַ אִם כֵּן לוֹמַר, שֶׁאִמְרָה זוֹ מֻפְנֵית לְאָדָם שֶׁקָּץ בְּחַיָּיו, הָאַכְזָבוֹת מְמַלְּאִים לוֹ אֶת חֲלַל עוֹלָמוֹ, עוֹלָמוֹ חָשוּךְ עָלָיו, וּמְקֻיָּם בּוֹ "בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר", הֵן מֵחֲמַת שִׁעֲמוּם, הֵן מֵחֲמַת הַרְגָּשַׁת חֹסֶר סִפּוּק נוֹרָא מִכָּל עֲמָלוֹ אֲשֶׁר הוּא עָמֵל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהֵן מֵחֲמַת הָעֶצֶב וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה הַמִּשְׁתַּלֶּטֶת עַל הָאָדָם מִיִּסּוּרָיו הָרַבִּים.
לְאֶחָד כָּזֶה בָּאָה הַמִּשְׁנָה לוֹמַר "שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי"! גַּם אִם אֵין לְךָ חֵשֶׁק לִחְיוֹת וְהָיִיתָ מַעֲדִיף לָמוּת כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים מֵאֲשֶׁר לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בַּמַּצָּב שֶׁהִנְּךָ בוֹ - דַּע! כִּי בְּעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְאֵין הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם תְּלוּיִים בִּרְצוֹנוֹ אִם רוֹצֶה בָּהֶם אוֹ לֹא.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַּם מוֹדִיעָה הַמִּשְׁנָה לָאָדָם: דַּע! "אַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לְךָ" - אַל תַּחְשֹׁב שֶׁבְּכָךְ שֶׁאָדָם מֵת, גּוֹמֵר מֵחַיָּיו וְנִכְנָס לְקִבְרוֹ, הִגִּיעַ בְּכָךְ לְמָנוֹס וּלְרֹגַע, כִּי בְּאִם לֹא מִלֵּא תַּפְקִידוֹ טֶרֶם בּוֹאוֹ לְקִבְרוֹ, יִצְטָרֵךְ שׁוּב לָבוֹא לָעוֹלָם חֲזָרָה לְמַלְּאוֹת תַּפְקִידוֹ, וְלֹא יוֹעִיל לוֹ כְּלָל בְּכָךְ שֶׁיִּבְרַח מִתַּפְקִידוֹ עַל יְדֵי יְרִידָתוֹ לִשְׁאוֹל, כִּי בְּ"עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד", וְאִם כֵּן, בְּעַל כָּרְחֲךָ תִּוָּצֵר מֵחָדָשׁ וְתִוָּלֵד מֵחָדָשׁ וְתִחְיֶה מֵחָדָשׁ, בֵּין אִם תִּרְצֶה בְּכָךְ בֵּין אִם לֹא תִּרְצֶה בְּכָךְ.
וּבְכָךְ עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמָע לַן, שֶׁכְּדַאי לְךָ לַחְשֹׁב בְּכָל מַצָּב שֶׁאַתָּה נִמְצָא כֵּיצָד לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיוֹת וְלֹא כֵּיצַד לִבְרֹחַ מֵהֶם, כֵּיוָן שֶׁהַבְּעָיוֹת שֶׁאַתָּה נָתוּן בָּהֶם הֵם הֵמָּה הַנְּתוּנִים שֶׁרוֹצֶה ה' שֶׁדַּוְקָא עִמָּהֶם תְּמַלֵּא אֶת תַפְקִידְךָ, וְלָכֵן אַל תִּתְחַמֵּק מֵהֶם, כִּי לֹא תּוּכַל לְהִתְחַמֵּק מֵהֶם, כִּי גַּם אִם תִּשְׁלַח יָד בְּנַפְשְׁךָ וּתְזָרֵז אֶת בִּיאָתְךָ לַשְּׁאוֹל - דַּע, כִּי אֵין הַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לְךָ, וְתִהְיֶה נִרְדָּף לְמַלֵּא תַּפְקִידְךָ בְּאוֹתָם נְתוּנִים, בְּכָךְ שֶׁבְּעַל כָּרְחֲךָ תִּוָּצֵר שׁוּב וְתִוָּלֵד שׁוּב, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא בִּנְתוּנִים גְּרוּעִים מֵאֵלֶּה שֶׁל עַכְשָׁו.
לָכֵן קַח בְּקַלּוּת וּבֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה אֶת מַצָּבְךָ הָעַכְשָׁוִי וּרְאֵה לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ, וְאַל תִּבְרַח מִמֶּנּוּ בִּדְרָכִים שֶאֵינָם לִרְצוֹן בּוֹרַאֲךָ הֶחָפֵץ בִּשְׁלֵמוּת נַפְשְׁךָ וּבְתִקּוּנָהּ כְּדֵי לְהָבִיאָהּ עַל שְׂכָרָהּ בְּעֹנֶג וְעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁהוּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ. וְאִם אָבִיךָ הָרַחְמָן מֵבִין שֶׁכְּדַאי לְךָ כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה בִּשְׁבִיל הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו - כְּדַאי לְךָ לְהַאֲמִין בּוֹ בִּתְמִימוּת לֵב, וּבְכָךְ תֵּלֵךְ לָבֶטַח.
וְאִם קָשֶׁה מִנְּשֹׂא מַצָּבְךָ - מַה לְּךָ נִרְדָּם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹקֶיךָ! קוּם זְעַק לְבוֹרַאֲךָ שֶׁיָּקֵל מֵעָלֶיךָ אֶת עֹמֶס נִסְיוֹנוֹתֶיךָ וִיסַלֵּק אֶת פַּחַד לְבָבְךָ וְאֶת עִצְּבוֹן יָדֶיךָ. כִּי מִי יִתֵּן לְךָ עֵצָה יוֹתֵר טוֹבָה, וּמַה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הָעֵצָה הַיּוֹתֵר טוֹבָה מֵאֲשֶׁר לִפְנוֹת לְמִי שֶׁבֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ נִבְכֵי וְסִבּוּכֵי נַפְשְׁךָ, בִּלְבּוּלֵי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּתְמִיהוֹת רַעֲיוֹנֶיךָ. אֵיזֶה פְּסִיכוֹלוֹג בָּעוֹלָם יוּכַל לְהָבִין אוֹתְךָ וּלְיַעֵץ לְךָ וּלְהַרְגִּיעַ אֶת נַפְשְׁךָ יוֹתֵר מִבּוֹרַאֲךָ!? הֲיֵשׁ לְךָ אוֹהֵב נֶאֱמָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ?! הֲלֹא הִנְּךָ מְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם בְּשֵׁם וּמַלְכוּת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה; אַהֲבַת עוֹלָם אַהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. ורְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אִלְמָלֵי הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים אַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוֹ, הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲגִים כִּכְפִירִים מֵרֹב אַהֲבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אֶלָּא שֶׁזּוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר שֶׁתָּבִין מִמַּצָּבְךָ שֶׁהִנְּךָ שָׂנאוּי וּמְתֹעָב מִלִּפְנֵי ה', וְזֶה שֶׁקֶר גָּדוֹל, שֶׁהֲלֹא ה' מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ". לְכָךְ, כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, קוּם קְרָא אֶל אֱלֹקֶיךָ בְּקוֹל גָּדוֹל וּבְלֵב שָׁלֵם:
"אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִי";
"שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא";
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".
וְתַמְשִׁיךְ וְתִזְעַק לַה' בְּכָל לִבְּךָ שֶׁלֹּא יִמְסָרְךָ בִּידֵי כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה הָרוֹצִים לְאַבֶּדְךָ כְּזַעֲקַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
"חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי";
"אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק";
"שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן".
וְזֹאת בִּהְיוֹתְךָ יוֹדֵעַ וּמֵבִין שֶׁאֵין אַחֵר שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לְךָ מִלְּבַד הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע זֹאת דָּוִד מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן זָעַק בִּתְפִלָּתוֹ:
"הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי";
"זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה', אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיים";
"אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי... כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי".
וְכָהֵנָּה רַבּוֹת מִפְּסוּקֵי סֵפֶר הַתְּהִלִּים שֶׁחִבְּרוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמִמֶּנּוּ נִלְמַד, שֶׁעַל אַף הֱיוֹתוֹ מְרֻחָק מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁרִחֲקוּהוּ וַחֲשָׁבוּהוּ לְבֶן אִשָּׁה זָרָה, וְעַל אַף הֱיוֹתוֹ נִרְדָּף לַמָּוֶת לֹא מֵאַחֵר מֵאֲשֶׁר בְּנוֹ, וּמִשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ וּמִיֶּתֶר שׂוֹנְאָיו, דָּבַק בִּכְלִי הַנֶּשֶׁק הַמּוֹעִיל בְּיוֹתֵר, הֲלֹא הוּא הַתְּפִלָּה וּשְׁפִיכַת הַלֵּב לִפְנֵי הָעוֹזֵר וְהַמּוֹעִיל בֶּאֱמֶת, וְלֹא חִפֵּשׂ דְּרָכִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ.