יג. חסר האמונה שהתפלה עושה רשם - היא היא העוצרת את הישועה
פְּעָמִים שֶׁמֵּרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אָדָם נִגְרָם לוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מֵעֲבוֹדַת ה', לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כִּי הָאָדָם גּוֹרֵם עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁפַע אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת וְגַם הַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִים עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַאֲמִין בָּזֶה - כַּמָּה הָיָה עוֹבֵד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. (תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף פָּרָשַׁת עֵקֶב בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב).
כָּתַב בַּסֵּפֶר "תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" פָּרָשַׁת עֵקֶב בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: פְּעָמִים שֶׁרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אָדָם גּוֹרֵם לוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁמִּצַּד שִׁפְלוּתוֹ אֵינוֹ מַאֲמִין כִּי הָאָדָם גּוֹרֵם עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁפַע אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְגַם הַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִים עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ. שֶׁאִלּוּ הָיָה מַאֲמִין לָזֶה, כַּמָּה הָיָה עוֹבֵד ה' בְּשִׂמְחָה וּבְיִרְאָה מֵרֹב כֹּל, וְהָיָה נִזְהָר בְּכָל אוֹת וּתְנוּעָה וּמִלָּה לְאָמְרָהּ כָּרָאוּי, וְגַם לָתֵת לֵב אֶל מַה שֶּׁאוֹמֵר דָּוִד ע"ה (תְּהִלִּים סח, יד): "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׂפַתָּיִם וְגוֹ'", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר וְשׁוֹקֵד עַל שִׂפְתֵי הָאָדָם לְנָשְׁקָם, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְאִם יָשִׂים אֱלֵי לִבּוֹ, בְּוַדַּאי מִי הוּא זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֹאחֲזֵנוּ רֶתֶת וְזִיעַ, שֶׁהַמֶּלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא שׁוֹמֵר וְשׁוֹקֵד עַל שְׂפָתַיִם שֶׁל אָדָם נִבְזֶה חֲדַל אִישִׁים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְהוּא מֵעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל (גִּטִּין נו): עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה גָּרַם הַחֻרְבָּן וְכוּ'. כָּךְ הָאָדָם רָאוּי לָשׂוּם לֵב, וְלוֹמַר כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, וְכָל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרוֹ וְהִלּוּכוֹ וַעֲסָקָיו עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּוַדַּאי יִזָּהֵר בְּכָל דְּרָכָיו וַעֲסָקָיו שֶׁיִּהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם, מָה אֲנִי סָפוּן לִפְגֹּם אוֹ לְתַקֵּן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה נִרְשָׁם כָּל עֲסָקַי לְמַעְלָה, וּבָזֶה הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְיֹאמַר: אַךְ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי. וּבֶאֱמֶת זֶה אֵינוֹ, כִּי הָאָדָם עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הוּא דָּבוּק בּוֹ יִתְבָרַךְ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא רַחוּם לְמַטָּה, נִתְעוֹרֵר מִדָּה זוֹ שֶׁל רַחוּם לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.
לוּ הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם מוֹנֵעַ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ לְהִתְקַבֵּל, וה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת. אֶלָּא הַמּוֹנֵעַ הוּא הָאָדָם עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ מַגַּעַת לְאָזְנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וּמִמֵּילָא לֹא מְיַחֵס חֲשִׁיבוּת וְעֶרֶךְ לִתְפִלָּתוֹ, בְּחָשְׁבוֹ מַה וְעַד הֵיכָן תְּפִלָּה מַגַּעַת.
וְכָתַב בַּסֵּפֶר "עֲלֵי שׁוּר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּלְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק - אִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ וַדָּאִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ וְעַבְדֵי ה' בְחַיֵּינוּ - הָיְתָה גַּם תְּפִלָּתֵנוּ מִתְקַבֶּלֶת תָּמִיד, וְהָיִינוּ מְבִיאִים לָעוֹלָם מַרְפֵּא וּבְרָכָה בִּזְכוּת תְּפִלָּתֵנוּ.
הִנֵּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲמִתִּי הוּא, אֱלֹקִים אֱמֶת, וְ"קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו" (תְּהִלִּים קמה, יח) - יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (יַלְקוּט תְּהִלִּים סי' תתח). כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, כָּךְ הַגִּישָׁה אֵלָיו צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית. וְאוּלָם, אִם קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, הִנֵּהוּ קָרוֹב.
זֶהוּ הַהֶפֶךְ שֶׁל מֻשָּׂגֵנוּ. אָנוּ מְדַמִּים, שֶׁהַצַּדִּיק בִּתְפִלָּתוֹ קָרוֹב אֶל ה', וְהָרָשָׁע רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה נִתְגַּלָּה לָנוּ כָּאן, כִּי מִדַּת הָרִחוּק וְהַקֵּרוּב אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדַרְגַּת הַמִּתְפַּלֵּל, אֶלָּא בַּאֲמִתָּתוֹ, וְיִתָּכֵן שה' קָרוֹב לָרָשָע כְּמוֹ לַצַּדִּיק, אִם אַךְ הָרָשָׁע "קוֹרֵא בֶּאֱמֶת". "קוֹרֵא בֶּאֱמֶת" - הַיְנוּ שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מַצָּבוֹ, וּמִתּוֹךְ מַצָּבוֹ הוּא פּוֹנֶה אֶל ה'.
הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְרֻחֲקֵי הַדּוֹרוֹת, וְטֻמְאָה וְטִמְטוּם וְצִמְצוּם מְעִיקִים עָלֵינוּ עַל כָּל צַעַד, וְאִם אַךְ נֵדַע אֶת מַצָּבֵנוּ וְלֹא נְרַמֶּה אֶת עַצְמֵנוּ - נַעֲמֹדָה לְפָנָיו בִּתְפִלָּה, וְנִהְיֶה קְרוֹבִים אֵלָיו, אֲזַי נִזְכֶּה שֶׁה' יִהְיֶה קָרוֹב לְלִבֵּנוּ כִּלְאֶחָד מִבְּנֵי הַדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים. דַּוְקָא זֹאת הִיא גְּדֻלָּתוֹ הָאֵין חֵקֶר, כִּי אֱלֹקִים - אֱמֶת הוּא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.