אור ברסלב
תכתב זאת לדור אחרון יב. חובה להאמין שכל תפלה פועלת › תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם אֵינָהּ שָׁבָה רֵיקָם וְאִם אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בּוֹ - מִתְקַיֶּמֶת בְּזַרְעוֹ

תכתב זאת לדור אחרון

יב. חובה להאמין שכל תפלה פועלת · תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם אֵינָהּ שָׁבָה רֵיקָם וְאִם אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בּוֹ - מִתְקַיֶּמֶת בְּזַרְעוֹ

וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ

בַּסֵּפֶר "הִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה לַה'" הִסְבִּיר אֶת תּוֹעֶלֶת הַתְפִלָּה בְּכָךְ שֶׁגַּם אִם לֹא הוֹעִילָה לַמִּתְפַּלֵּל אֵינָהּ שָׁבָה רֵיקָם וּמוֹעִילָה לְזַרְעוֹ, עַל פִּי מָשָׁל נִפְלָא מֵהַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא, מִמֶּנּוּ נִלְמַד אֵיךְ שֶׁכָּל תְּפִלָּה מוֹעֶלֶת וּמַצְמִיחָה יְשׁוּעָה וּבְרָכָה, אִם לֹא לְעַכְשָׁו אֲזַי לְמָחָר, וְאִם לֹא לוֹ - לְזַרְעוֹ, אוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל מִגְּזֵרָה רָעָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר.

הַפָּסוּק אוֹמֵר, הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה וְכוּ', וְאַבְרָהָם הָיֹה יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר עַל כָּרְחָךְ צָרִיךְ אֲנִי לְסַפֵּר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָעִנְיָן שֶׁיִּקְרֶה לִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה, וְהַסִּבָּה - שֶׁהֲרֵי עָתִיד הוּא לִהְיוֹת לְגוֹי גָּדוֹל. וְצָרִיךְ עִיּוּן קֶשֶׁר הַדְּבָרִים.

וּמְפָרֵשׁ הַמַּגִּיד מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲנוּת לִקְנוֹת בְּגָדִים, אֶחָד זָקֵן וְהַשֵּׁנִי צָעִיר לְיָמִים, וְהָיָה הַזָּקֵן מוֹדֵד וּמְדַיֵּק מִדַּת כָּל בֶּגֶד וּבֶגֶד, וְהַצָּעִיר הָיָה קוֹנֵה בֶּגֶד אַחַר בֶּגֶד מִבְּלִי לְדַיֵּק בְּמִדָּתָם. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן הֵיאַךְ זֶה שֶׁאֵין אַתָּה מְדַיֵּק לִקְנוֹת הַבְּגָדִים לְפִי מִדָּה הַנִּצְרֶכֶת לְךָ, עֲנָהוּ הַהוּא, הֲרֵי צָעִיר אָנֹכִי וִילָדִים רַבִּים לִי וְלָכֵן כָּל בֶּגֶד אִם לֹא יִהְיֶה טוֹב לְבֵן זֶה וַדַּאי יִהְיֶה טוֹב לְבֵן אַחֵר וְאִם לֹא יְהֵא טוֹב הַיּוֹם יִהְיֶה טוֹב לְמָחָר.

כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם לֹא לְסַפֵּר לוֹ אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה לִסְדוֹם, וְלָמָּה, כְּדֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּה עַל הַצָּלַת סְדוֹם, וְאַף שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּה זוֹ וְסוֹף דָּבָר שֶׁסְּדוֹם תֵּהָפֵךְ, עַל זֶה אָמַר, וְאַבְרָהָם הָיֹה יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, הֲרֵי סוֹף שֶׁיִּהְיֶה אַבְרָהָם לְגוֹי גָּדוֹל, וּמִמֵּילָא כָּל הַתְּפִלּוֹת, אַף אִם הַיּוֹם לֹא יִתְקַבְּלוּ לִכְאוֹרָה, אֲבָל לֶעָתִיד יִהְיֶה כָּל הַשֶּׁפַע הַבָּא מִתְּפִלּוֹת אֵלוּ לִבְרָכָה לְבָנָיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְנִמְצָא הוֹעִילוּ תְּפִלּוֹת אֵלּוּ לְאַבְרָהָם לְדוֹרוֹתָיו.

כָּתַב בַּסֵּפֶר "דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" פָּרָשַׁת "עֵקֶב" בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב: לִפְעָמִים אָדָם מִתְפַּלֵּל דָּבָר זֶה, וְנוֹתְנִים לוֹ דָּבָר אַחֵר, אוֹ לִפְעָמִים פּוֹעֶלֶת הַתְּפִלָּה רַק בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְכֵן כָּתַב בַּסֵּפֶר "פּוֹרַת יוֹסֵף": שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי [הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב] - יַאֲמִין כְּשֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו נֻסַּח הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל - מִיָּד נַעֲנֶה. אִם תֹּאמַר, הֲרֵי לִפְעָמִים רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ נַעֲנָה וְלֹא נַעֲשָׂה מְבֻקָּשׁוֹ, אֶלָּא, שֶׁלִּפְעָמִים בַּקָּשָׁתוֹ מִתְמַלֵּאת בִּכְלָלוּת הָעוֹלָם וְכוּ' וּמוֹעִילָה לַאֲחֵרִים.

וּבַסֵּפֶר "שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר" (דַּף רפז) זֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּהִנֵּה עַכְשָׁו, קֹדֶם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְנַסּוֹת בְּכֹבֶד וּבִקְשִׁי הַגָּלוּת. לָכֵן יִתְחַזֵּק כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָתוֹ לֶאֱלֹקָיו וּבְגֹדֶל הַבִּטָּחוֹן, וְיַתְמִיד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵה' עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא יַרְפֶּה מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִי זֶה כְּלָל וְעִקָּר גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת בַּר יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כָּל הַתְּפִלּוֹת יִהְיוּ הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה - שֶׁיְּבַקֵּשׁ - שֶׁיְּהֵא רַק בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתְּהֵא לְרָצוֹן וּלְנַחַת רוּחַ לְבוֹרְאֵנוּ יִתְבָרַךְ שְׁמוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּדְמֶה בְּעֵינָיו לְטוֹב. וְגַם יְבַקֵּש וְיַרְבֶּה בְּרַחֲמִים שֶׁתִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בֶּאֱלֹקָיו. וַהֲגַם שֶׁרוֹאֶה שֶׁתְּפִלּוֹתָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים - לֹא יָחוּשׁ וְלֹא יִפֹּל דַּעְתּוֹ מִזֶּה, כִּי יָדוּעַ מִדִּבְרֵי בַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין לְךָ תְּפִלָּה בָּעוֹלָם, בִפְרָט מִבַּר יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, הַשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לַה', שֶׁתְּהֵא נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַתְּפִלָּה צְרִיכָה, לִפְעָמִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְצֹרֶךְ אֵיזֶה תִּקּוּן וַעֲלִיָּה, אֲשֶׁר גָּלוּי רַק לְמַעְלָה, וְכַמּוּבָא בַּ"תּוֹלְדוֹת" הַקָּדוֹשׁ וּבְ"מִדְרַשׁ פִנְחָס". וְלֶעָתִיד לָבוֹא יָבוֹאוּ כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת לִפְנֵי ה', וְיֵהָפְכוּ לְאוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת, שֶׁיִּתְעַנְּגוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. וְגַם, לִפְעָמִים, תִּתְקַבֵּל הַתְּפִלָּה לְאַחַר זְמַן, שֶׁלִּפְעָמִים עוֹמֶדֶת הַתְּפִלָּה מִבַּחוּץ, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּקַטְרְגִים אֵין מַנִּיחִים שֶׁתִּתְעַלֶּה, וּבְעֵת רָצוֹן תִּדְחַק עַצְמָהּ זוֹ הַתְּפִלָּה וְתִתְעַלֶּה, כִּי דִבּוּר שֶׁל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ הוֹלֵךְ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הֶאֱרַכְתִּי בְּסִפְרִי "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ". וְלָכֵן יִתְעַקֵשׁ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלּוֹתָיו לַה' לְבַקֵּשׁ תָּמִיד עַל נַפְשׁוֹ שֶׁתִּתְקָרֵב לַה' וְלֹא תִּדָּחֶה, וְלֹא יְהֵא בִּיאָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם לָרִיק. וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עַל כָּל-אֲשֶׁר נִרְאֶה לוֹ שֶׁמַּדְחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, לְהַרְבּוֹת תָחֲנוּנִים לַה', וְאֵלּוּ הַתַּחֲנוּנִים לֹא יֹאבְדוּ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְעֵת יַקְרִיבוּ דִּינוֹ, לְאַחַר אֲרִיכוּת יָמָיו, לִפְנֵי בֵּית-דִּין שֶׁל מַעֲלָה - יִרְאֶה כַּמָּה טוֹבוֹת עָשׂוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת. וּמוּבָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ (אֵלִיָּהוּ זוּטָא פ"ו): אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל כָּל מִדּוֹתַי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹדִיעֲךָ מִקְּצָת מִדּוֹתַי; כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם תְּהִלָּה וְשֶׁבַח שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן, אֶלָּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהֵן עוֹמְדִין וּמוֹדִין וּמְבָרְכִין וּמְשַבְּחִין וּמַרְבִּין תַּחֲנוּנִים לְפָנַי - אֲנִי נִזְקָק לָהֶם לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קב, יז): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם". עַד כָּאן.

תוכן העניינים

תכתב זאת לדור אחרון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה